<h1>ארחות חיים הלכ' שני וחמישי סימנים כ'—כ"א</h1>
<h2>דף לב.</h2>
ואסור לאדם לקרות בתורה אם לא חזר בתורה ד' פעמים. ומעשה בר"ע שקראו אותו לקרות בתורה ולא רצה לקרות בה משום דלא הדר פרשתא ד' זמנין ומפיק לה מדכתיב אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ואח"כ ויאמר לאדם. וגם הר' יצחק בר' אשר מטעם זה לא רצה ללמד לתלמידיו עד שחזר הלכה ד"פ בינו לבין עצמו. וכתב הר"ש ז"ל מצוה לקרות כל א' ואם אינו יודע לקרות העולה בדקדוק על החזן לסייעו בלחש א"נ אי העולה לא גמיר לימא ליה החזן כל תיבה ותיבה בלחש והקורא יקרא בקול רם כי היכי דלשמעו צבורא ובהכי נפיק ידי חובתיה. ובתוס' כתוב שאם לא היה בהן מי שיודע לקרות אלא א' עולה וקורא ויושב ועושה כסדר הזה עד שישלים מנין הקורים ונראה שלא הצריכו זה אלא בימיהם שהפותח והחותם מברכין בלבד וצריך זה ההיכר אבל בזמן הזה שתקנו לברך לכל א' וא' תחלה וסוף יברך בכל פעם ודי היכירא בזה כדרך שעושה הכהן כשקורא במקום לוי.
